המיזוג
מפגש של שתי חירויות
המוגאם הוא המוזיקה המודאלית הקלאסית של אזרבייג'ן, המבוססת על מקאמי המוגאם ועל אמנות האלתור. הג'אז הוא מוזיקה של המאה ה-20 שצמחה מהבלוז והסווינג, ואף היא חיה מאלתור. במבט ראשון — שני עולמות שונים.
אך דווקא האלתור, החשיבה המודאלית והדיאלוג החי בין המוזיקאים התגלו כמשותפים לשניהם. ואגיף מוסטפזאדה שמע את הקרבה הזו — וחיבר אותם לכדי שלם אחד.
מוגאם
מסורת מודאלית עתיקה: המקאמים קובעים את מצב הרוח, והמבצע מאלתר בתוך כללים נוקשים אך חופשיים.
ג'אז
הרמוניה, סווינג וחירות הסולו. המוזיקאי מנהל דיאלוג עם הנושא ועם שאר הנגנים, כאן ועכשיו.
נקודת המפגש
אלתור ומקאם. אינטונציות המוגאם מתיישבות על ההרמוניה הג'אזית, וקצב הסווינג מחייה מנגינות עתיקות.
קולו של ואגיף
ואגיף מוסטפזאדה הפך את הפסנתר לקולו של המוגאם, והפך את המיזוג לז'אנר עצמאי ומזוהה.
«זה אינו ג'אז במבטא מזרחי. זהו מוגאם שלמד לעשות סווינג».
על המוגאם-ג'אזמורשת
תרומתה של אזרבייג'ן לג'אז העולמי
המוגאם-ג'אז הפך למה שאזרבייג'ן הוסיפה לשפת הג'אז העולמית. אחרי ואגיף פיתחו את הז'אנר עזיזה מוסטפא זאדה, שאהין נוברסלי, איספאר סראבסקי ואחרים.
כיום נשמע המוגאם-ג'אז בפסטיבלים ממונטרה ועד ניו יורק — ובכל פעם מזכיר שמוזיקה גדולה נולדת היכן שמסורות אינן חוששות להיפגש.